מחלת העששת

 

מחלת העששת, ד"ר יוליאנה גורין

 
מהי בעצם עששת? שאלה פשוטה לכאורה- מרבית האנשים סבורים שעששת היא מילה נרדפת ל"חור" בשן, אך סברה זו אינה נכונה. עששת היא מחלה, הנגרמת ע"י חיידקים, כאשר ה"חור" הוא הביטוי של המחלה, ונקרא בעצם מוקד עששת. מחלה זו יכולה להיות פעילה, אך ייתכנו גם הפוגות ואף עצירה של המחלה, כאשר הפעילות היא בעצם פעילות חיידקית.

על גבי השיניים של כל אחד ואחת מאיתנו יושבים חיידקים שצורכים סוכר, וכאשר הם מעכלים אותו, נוצרת חומצה ש"מכרסמת" בחומר השן, מה שיכול להביא ל"חור". החיידקים נצמדים אל השיניים באמצעות ה"פלק"-הרובד של החיידקים.

הפעילות של המחלה נקבעת ע"י מספר גורמים: ראשית, ישנם החיידקים שהוזכרו. הרכב החיידקים בפה שונה מאדם לאדם, כאשר ישנם חיידקים בעלי פוטנציאל יותר גבוהה לגרימת עששת, להלן- קריוגניים. אדם שבפיו קיימים חיידקים כאלה יהיה בסיכון רב יותר לחלות במחלת העששת מאשר אדם שאוכלוסיית החיידקים בפיו פחות קריוגנית.

גורם נוסף בעל חשיבות מכרעת לסיכון לפתח את מחלת העששת הוא רוק. הרוק הוא כלי חשוב במניעת עששת, כיוון שהוא משמש כבופר (סותר) לחומצה הנוצרת ע"י החיידקים. כמו כן, הרוק משמש כחומר סיכה מתמיד המקשה על היצמדות החיידקים לשן. בנוסף, הרוק מכיל מינרלים שמאפשרים, במקרים מסוימים, לעצור ואף להפוך את תהליך ה"כרסום" הנוצר ע"י החיידקים.

כמות הרוק מושפעת במידה רבה מכמות הנוזלים שאנו צורכים במהלך היום, ולכן חשוב לשתות כמות רבה של מים. שימו לב, קפה או תה המכיל קפאין אינם תחליף למים, כיוון שהקפאין מגביר ייצור שתן וגורם ליובש פה. לשם הגברת כמות הרוק, מומלץ ללעוס מסטיק ללא סוכר אחרי ארוחות למשך כ-5 דקות. כמו כן, ניתן להשתמש לשם כך בסוכריה חמוצה ללא סוכר.

תזונה היא עוד גורם חשוב המשפיע על מחלת העששת. כמעט כולם יודעים שאכילה מרובה של סוכרים גורמת ל"חורים" בשיניים, אך לא רבים יודעים שגם מזון חמוץ ומשקאות חומציים מעודדים יצירת מוקדי עששת, לדוגמה- קולה, שמכילה חומצה וכמות אדירה של סוכר.

כמו כן, ישנה חשיבות רבה לתדירות האכילה- שתייה מתמדת של משקאות מתוקים, או נשנושים רבים בין הארוחות, גורמים למצב שבו כל הזמן יש סוכר ברוק ← החיידקים כל הזמן פעילים← נוצרים חורים בשיניים.

חשוב לזכור שפירות מכילים סוכר רב הזמין לחיידקים, וכי פחממות כגון לחם גם הן מתפרקות לסוכרים הזמינים לחיידקים. לפיכך, חשוב לאכול ארוחות מסודרות, כאשר בזמן הארוחה ניתן לשתות משקאות ממותקים ואף לקנח במתוקים, אך לא "לפרוס" את הנשנושים לאורך כל היום. כמו כן, חשוב לצחצח בבוקר אחרי הארוחה ולא לפניה, על מנת שלא להסתובב עם שאריות האוכל על השיניים בהמשך, וכן לא לאכול לאחר הצחצוח בערב.

גם לפלואוריד ישנה השפעה מכרעת על פעילות העששת. נוכחות של פלואוריד ברוק מעודדת שיקום של חומר שן שבו החל ה"כרסום" של החיידקים, ע"י תהליך הנקרא רה-מינרליזציה. יוני הפלואוריד נכנסים לתוך המינרל הבונה את חומר השן החדש, שכתוצאה מכך הופך לעמיד יותר בפני חומצת החיידקים. כיום מי הברז ברוב המקומות בארץ מכילים פלואוריד, וכן חשוב להשתמש במשחת שיניים המכילה פלואוריד. כמו כן, חלק משטיפות הפה הקיימות בשוק מכילות פלואוריד.

צחצוח שיניים נכון מסלק את רובד החיידקים, הפלק, וכך החיידקים לא צמודים אל השיניים ולא יכולים לגרום להן נזק. הסיכוי לפתח עששת גדל כאשר נמצאים בפה מכשירים ליישור שיניים, תותבות חלקיות להוצאה, כתרים וכדומה. כל אלה מקשים על ניקוי השיניים, וצוברים עליהם שאריות אוכל וחיידקים, כך שבמקרה זה חייבים לנקות את השיניים באמצעים מיוחדים ולהקפיד שבעתיים על ההיגיינה.

על מנת לדעת את רמת הסיכון למחלת העששת, יש להגיע לבדיקה במרפאת השיניים. לאחר בדיקה קלינית ורנטגנית, בדיקה של הרגלי התזונה ובדיקה של כמות ואיכות הרוק, ניתן יהיה לקבוע מהי רמת הסיכון לעששת, מהו הגורם המביא לסיכון, במידה ויש, וכיצד ניתן לשנות את התנאים ולהפוך מחלה פעילה למחלה נעצרת.
 
סובלים מעששת או מעוניינים למנוע אותה? צרו קשר עם מרפאת שיניים הדס ד"ר בן-דב שי: 04-9888660